<h1>שו"ת התשב"ץ ח"ג סימן מ"ב</h1>
<h2>דף סא.</h2>
שאלת נדה מהו שתישן עם בעלה במטה אחת. ולאו דוקא עם בעלה במטה אחת ביצוע אחת חלילה, ואפילו הוא בבגדו והיא בבגדה, דדבר ברור הוא דכתיב (ויקרא י"ח) ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב, שום קריבה בעולם (שבת י"א ע"א). מיהו אם היתה המטה גדולה כל כך, עד שיוכלו להציע שתי מצעות בשתי מפצין ושני סדינין, ובכל מצע ומצע כרים וכסתות, עד שיהא האיש ישן לבדו בזוית זו ביצועו והאשה גם היא לבדה בזוית אחרת ביצועה במפצה וסדינה וכריה וכסתותיה, היה דבר זה מותר, ודומיא דשלחן, שמותר לה לאכול עמו, דגזירה לא יאכל הזב עם הזבה (שם) הוא כשאוכלין בקערה אחת, אבל על שלחן אחד לא, דדומיא דעוף וגבינה, שמותר להעלותם על שלחן אחד כשפירשו מפה אחרת כדי שיהא הדבר ניכר. או אם יש בדבר איסור, משום דכל מטה מזומנת היא לשכיבה, ואמרו (שם) לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב, ויהיה אסור לישן לה באותה מטה כלל ועיקר, שהרי ארז"ל (כתובות ס"א ע"א) כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה, חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו, והצעת המטה בפניו, דמשמע בפניו אסור משום שהמטה הזמנה לשכיבה היא. ולפ"ז הפירוש יהיה אסור לה לישן עמו במטה אחת ואפילו הוא ביצועו והיא ביצועה. ואני מחלה פני כבודך אדוננו לברר לי כל הענין. תשובה. יפה פלפלת, וכל מה שראוי לכתוב בזה כתבת. ולא יחסר מדבריך אלא דבר אחד, שהראב"ד ז"ל כתב בספר בעלי הנפש בשער הפרישה (פ"ו ס"א) שמתשובת רב האי גאון ז"ל נראה שאסור לישן על מטה של נדה אפילו בשעה שאינה במטה משום הרגל. ודוקא נדה ודאי, אבל כלה שנבעלה מותר לישן על אותה מטה אחר שעמדה מאצלו, אע"פ שהיא אסורה כנדה עד שתטבול, אפילו באותו סדין שדם בתולים עליו מותר לישן. אבל נדה ודאי, אסור לבעל לישן על מטתה אפילו בשעה שאינה עליו. וכתב הרב ז"ל שאע"פ שאין זה מן ההלכה, הם דברים שהדעת מכרעת עליהן. וכ"כ הרמב"ן ז"ל בפ"ז מהלכות נדה שלו. וכ"כ הרשב"א ז"ל בשער הפרישה בת"ה. וכן בספר י"ד כתוב כן, והוסיף שם שאפילו שלא בפניה אסור. ולפי אלה הדברים אני אומר שאם המטה הוא מטולטל כמו עגלה באופנים, כמו שראיתי עושין היהודים בארץ ארגון, או אפילו קבועה בלא אופנים אלא שהיא בנין מטלטל כמו שעושים הנוצרים, וכן היו המטות של רז"ל, כמו שהוא מוכיח בסדר טהרות במסכת כלים בפי"ז ובפי"ט ובמקומות אחרים מהתלמוד, ודאי שהוא אסור לישן באותה מטה עם הנדה אע"פ שהפרישו ביניהם, לפי שהכל מטה אחת. ואם היא מטה קבועה דרך בנין במעזיבה, או אפילו בקורות קבועין בכותל, והמטה היא ארוכה, שתציע מטתה במרגלות בעלה בלי קירוב למרגלותיה ודאי מותר הוא, וכן נוהגין היתר בזה, שאין זה אלא כמי שמציע מטה אצל מטה בקרקע הבית, דמאי שנא. אבל להציע המצע שלו ושיהיו פנים כנגד פנים, יראה שיש בזה משום הרגל אע"פ שכל אחד מהם במצע מיוחד ובכסות מיוחדת, אא"כ יש מרחק רב ביניהם, או תהיה מחיצת סדין ביניהם. ובסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (ל"ז ע"א) אמרו סוגה בשושנים (שיר השירים ז'), שאפילו בסוגה של שושנים לא יפרצו בהם פרצות, כלומר שאפילו אין בין אשתו נדה אלא סייג של שושנים לא יבוא לידי עבירה.
